אילו יכולתי לתאר במילים
יותר נכונות את היופי הטהור שיוצא מהפנים של הבחורה הזאת, הפיוט שיוצא מהלב
המצמרר את שערותיי, כאשר ראיתי אותה ידעתי, שיש לי אתגר מאוד גדול , אני חייבת לא
להסתיר את היופי , המדברי שיוצא את פניה, הלב שלי חייב הפעם להנחות אותי , איפור
לא נכון ואני בעצם נופלת למקום שלו , אני לא שייכת , מרבד הצבעים שאני פורסת על
שולחן האיפור פורס בפניי שלל אתגרים , מצד אחד אני חייבת לתת לדמות האישה היפה
הזאת מעמד , של נוכחות ויופי סגולי השייך רק לה , אולם אני גם חייבת לתת לעצמי גם
כושר התבטאות , איני רוצה להתפשר, מאפרת כלות אמתית , צריכה לדעת לעבור גם הרים
יפים כאלה , לאיפור העניים בחרתי להתקדם צעד ממראה מעושן שהיה לוקח לי את כל
ההצגה ומפיל אותי , לכן לקחתי את צללית איפור בעל הגוון של היין המשובח והאדום , והעברתי
בעדינות , על פני העפעף העליון ,את הריסים , הקפדתי לא להציף במסקרה ,אך כן היה
חשוב לי , להדגיש את קווי המתאר של השפתיים כדי שאוכל , לתת להם במה הראויה להם , סומק ממש
בעדינות והרי לכן התוצאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה